³ אודות החוג
³ תוכנית הלימודים
³ שנתון
³ סגל אקדמי
³ לוח מודעות
³ קישורים
³
מידע לקהל הרחב
³
טפסים


³
המרכז לחקר
  
המוח והתנהגות
³החוג לביולוגיה

³ לאתר הפקולטה
³ לאתר האוניברסיטה
³ לדף הראשי

English Version ³

Research Interests Laboratory Members Laboratory Selected Publications
המעבדה לנוירוביולוגיה של תקשורת חברתית Science to Public

to Department Homepage

The Laboratory for Neurobiology of Social Interactions

המעבדה לנוירוביולוגיה של תקשורת חברתית

הישרדותם והצלחתם של בעלי-חיים בטבע תלויה ביכולתם לתקשר עם פרטים אחרים מאותו המין וליצור מגוון של קשרים חברתיים עימם. הקשרים הללו נעים מקשרים בין הורים לילדים דרך קשרי חיזור וזיווג ועד תוקפנות ותחרותיות הקובעים את מעמד הפרט בתוך הלהקה. ביונקים, התקשורת בין פרטים מתווכת על-ידי חושים שונים בבעלי-חיים שונים, אולם בסופו של דבר מפעילה אזורים דומים במוח. בשנים האחרונות חלה התקדמות רבה בזיהוי של רשתות עצביות במוח המעורבות ביצירת קשרים חברתיים ושימורם, כלומר יצירת הזיכרונות המסייעים לנו לזהות צאצאים, בני-זוג או אויבים. בין האזורים הללו נודעת חשיבות רבה למערכת הלימבית המורכבת מחלקים פרימיטיביים-יחסית של מח היונק וידועה במעורבותה ביצירת רגשות.

המודל החשוב ביותר לחקר המוח ביונקים הוא העכבר. אצל מכרסמים, ועכברים בתוכם, יחסים חברתיים מתווכים בעיקר על ידי מולקולות המכונות פרומונים. מולקולות אלו מופרשות על-ידי כל פרט, מזהות אותו, ומעוררות יחסי חיזור או תוקפנות מצד פרטים אחרים, בהתאם למינם. גם הקשרים בין הורים לצאצאים מתווכים, לפחות בראשיתם, על-ידי פרומונים. התפקיד המרכזי של פרומונים ביצירת קשרים חברתיים נפוץ מאוד בקרב היונקים כולל בבני-אדם. הפרומונים נקלטים בשתי מערכות-חוש: הראשונה היא מערכת הריח הרגילה והשניה היא המערכת הוומרונזלית - מערכת חוש נפרדת העוסקת בעיקר בחישה של פרומונים. שתי המערכות הללו שולחות את המידע על הפרומונים שזוהו אל אזור במוח הקרוי אמיגדלה. משם עובר המידע לאזורים שונים במוח ומפעיל התנהגויות חברתיות או רגשיות.

המעבדה שלנו עוסקת בחקר תהליכי הלמידה והזיכרון המעורבים בקשרים חברתיים. מטרת המחקר היא לפענח את עיבוד המידע ברשתות העצביות המעורבות בתהליכים אלו ולהבין כיצד הופך המידע הזה לזיכרון ברמת תא העצב וברמת הרשת העצבית. אנו משתמשים בכלים ביוכימיים ומולקולריים ובשיטות חדשניות של הדמייה ואלקטרופיזיולוגיה כדי לנטר את הפעילות העצבית ברשתות המעורבות ולעקוב אחר שינויים החלים בעקבות יצירת זיכרון חברתי. אנו משתמשים גם בהנדסה גנטית כדי ליצור זני עכברים יעודיים שיסייעו למחקר. בשיטות הללו יצרנו כבר מספר זנים של עכברים טרנסגניים בהם מסומנים תאי עצב המבטאים קולטנים לפרומונים בצבעים פלורסנטיים שונים. ניתוח של הרשת העצבית בעכברים הטרנסגנים שיצרנו הראה לראשונה את הארגון של הקלט המוביל מידע חושי מאבר החישה של הפרומונים (האבר הוומרונזלי) אל המוח.

נושא נוסף הנחקר במעבדה הוא תפקידים של הנוירופפטידים וזופרסין ואוקסיטוצין בהתנהגות חברתית של יונקים. מחקרים רבים הראו כי שני פפטידים אלו המופרשים במוח הינם בעלי חשיבות רבה לתפקוד החברתי הנורמלי של יונקים רבים, כולל בני-אדם ואנו מנסים להבין את אתרי ומנגנוני הפעולה שלהם במוח. ישנם דיווחים רבים על קשר בין הפעילות של הפפטידים הללו לבין אוטיזם ואנו מקווים כי הבנת מנגנוני הפעולה שלהם תסייע במציאת טיפול להפרעות על קשת האוטיזם.

 

כל הזכויות שמורות לפקולטה למדעים והוראתם, אוניברסיטת חיפה, הר הכרמל, 31905
עודכן לאחרונה ב:26.6.09 | עיצוב האתר: איריס משלי | כתבו לנו